מניעת הדברת מזיקים בגינה ובבית

אחד המרכיבים העיקריים והמשמעותיים ביותר בהפיכתו של בעל חיים למזיק תברואי, פעילותו, ובהדברתו – הוא מרכיב הסביבה. הסביבה האורבנית שייצר האדם דחקה או השמידה, במודע ולא במודע, בעלי החיים שלא הצליחו להסתגל לתנאים המלאכותיים הקיימים בה. אולם מינים מסוימים של בעלי חיים, אשר הצליחו הסתגל לסביבה האורבנית, מצאו אפשרויות בלתי מוגבלות של מזון זמין וללא מתחרים, קומות מסתור מוכנים, אפשרות להתפשט על פני כל העולם בעזרת אמצעי התעבורה של האדם, וחיים ללא אויבים טבעיים משמעותיים, אשר רובם אינם פועלים בסביבה האורבאנית. כתוצאה מכך הצליחו מינים אלה להביא את פוטנציאל הריבוי שלהם למקסימום והפכו למזיקים הגורמים נזקים לרכוש ולמזון מאוחסן, ופוגעים באדם.

דררה – מיו פולש, מזיקה לעיתים לחקלאות ולפרי על עצי נוי

כדי לצמצם את הנזקים הקשים הנגרמים מהמזיקים התברואיים עלינו לדעת את הדברים הבאים;

תחילה, עלינו לדעת שבין אם נרצה או לא נרצה, המזיקים התברואיים קיימים בסביבתנו קרובה, גם בזמן קריאת שורות אלה. אחר כך, חשוב שנדע שהמזיקים התברואיים מנצלים את חוסר המודעות שלנו לתכונותיהם לצורכיהם בנושא התרבות וקיום, וכן לסימנים שהם משאירים באזורי הפעילות שלהם. חוסר המודעות שלנו לנושאים אלה יוצר עבור המזיקים התברואיים זמן ומרחב פעולה להתקיים ולהתרבות על בסיס תשתיותינו.
כל עוד לא נטפל במרכיב הסביבתי המאפשר למזיקים להתקיים נמשיך לסבול מנזקיהם גם אם נבצע כנגדם פעולות הדברה. בעבר היה מקובל לחשוב שהפתרון הטוב ביותר לחימה במזיקים התברואיים הוא שימוש רעלים.
גישה זו עודנה מקובלת בקרב חלק גדול מהציבור והרשויות השונות. במרוצת השנים הסתבר שלרעלים חסרונות רבים, אשר לעתים קרובות עולים על יתרונות השימוש בהם. לדוגמה: השימוש ברעלים גורם להתפתחות חרקים עמידים לרעלים, דבר שמצמצם את האופציות ללחימה כנגדם. השימוש ברעלים פוגע באויבים הטבעיים הקיימים בשטח דבר המאפשר למזיקים להתרבות ללא כל בקרה. כמו כן כתוצאה מהשימוש ברעלים נגרמות הרעלות לחיות המשק ולאדם.

שרשרת המזון, שדרוג מעמדות

מקומם הטבעי של החרקים והמכרסמים הוא בתחתית שרשרת המזון, שם הם משמשים מזון למגוון טורפים. אחת התכונות המאפשרות למין של בעל חיים הנמצא בתחתית שרשרת המזון לשרוד היא מחזור חיים מהיר והעמדת מספר רב של צאצאים לכל זוג הורים בתוך זמן קצר. בסביבה המלאכותית אותה יצר האדם שוררים תנאים המאפשרים למזיקים התברואיים להתקיים ללא אויבים טבעיים, עם גישה כמעט בלתי מוגבלת למזון, וללא התמודדות ישירה עם תנאי מזג האוויר. כך, בעקבות האדם נטשו המזיקים השונים את סביבתם הטבעית והתייצבו כנגד האדם פנים מול פנים, כשהם מתרבים בתשתיותיו וניזונים ממזונו, ובתוך כך גורמים לנזקים אדירים לרכוש ולמזון, ופוגעים בו באופן פיזי, ובמקרים קיצוניים אף מאיימים על קיומו.
בעבר סבל המין האנושי מהפסדים צורמים בקרבות נגד המזיקים התברואיים, אשר הצליחו לשנות את פני ההיסטוריה על ידי הפצת מגפות שקטלו עשרות מיליוני בני אדם. וגם כיום מתים מיליוני אנשים ממלריה בכל שנה במדינות העולם השלישי. אך בניגוד לעבר הלא רחוק, האדם אינו עומד חסר אונים מול המזיקים התברואיים, והוא נלחם נגדם בהצלחה יחסית גבוהה, אך כפי הנראה לא יכול להביס אותם לעולם, מסיבות שיפורטו להלן:

1. אחד מכלי הנשק העיקריים של האדם נגד כל ארבע קבוצות המזיקים הוא חומרי הדברה כימיים. השימוש בחומרי ההדברה טומן בחובו מגבלות בטיחותיות, וחסרונות נוספים שמגבילים את היכולת למצות את השימוש בהם נגד המזיקים השונים בכלל ונגד המזיקים התברואיים בפרט. מגבלתם העיקרית של רוב חומרי הדברה היא שהם לא פוגעים ביכולת ההתרבות של המזיקים, אלא רק מצמצמים את האוכלוסייה הקיימת בשטח נתון.
2. מאחר והתנאים בסביבה המטופלת אינם משתנים בעקבות השימוש בחומרי ההדברה, וגרוע מכך לעיתים קרובות השימוש בחומרי הדברה פוגע באויבים הטבעיים הקיימים בשטח, מצליחים רוב מיני המזיקים להתאושש במהירות בזכות קצב ההתרבות המהיר שלהם, כך שבעצם הדברת מזיקים תברואיים ברעלים ללא נטרול המרכיב הסביבתי המאפשר להם להתרבות ולשרוד לעולם לא תצליח לתת מענה אפקטיבי לאורך זמן.
3. תלותו של האדם בסביבת החיים המלאכותית שהוא יצר הנה מוחלטת, ויכולתו לשנות סביבה זו מוגבלת מאוד, הן משיקולי עלות והן מבחינה מעשית – במיוחד בסביבה שכבר קיימת.
   לכן, מאחר שרוב סוגי המזיקים התברואיים תלויים כמעט באופן מוחלט בתנאים הסביבתיים שיצר האדם כדי להתרבות ולהתקיים, ניתן לפעול נגדם בצורה יעילה על ידי תכנון סביבתי מקדים או על ידי ביצוע שינויים בסביבה הקיימת, אשר ישבשו את התנאים שהמזיקים התברואיים זקוקים להם כדי להתקיים ולהתרבות ולפגוע באדם, במזונו, או ברכושו.

ניצול הסביבה ככלי הדברה ומניעה מרכזי נגד המזיקים התברואיים

כדי לנצל את הסביבה ככלי מניעה והדברה מרכזי בלחימה נגד המזיקים התברואיים, יש ללמוד לעומק את פרק הסביבה, ולתכנן מבעוד מועד את הסביבה או לשנות אותה בהתאם למזיקים שעשויים לפעול בה או שכבר פועלים בה.

מטרת התכנון הסביבתי

צמצום נזקי המזיקים התברואיים או מניעתם, והפחתת השימוש בחומרי הדברה.

סביבה טבעית

סביבה טבעית היא כל מקום שהאדם לא שינה בו את תוואי השטח ואת סוג הצמחייה, לא פגע בבעלי החיים הקיימים בו, ובשטח נשמר איזון אקולוגי. שטחים אלה אינם יכולים להתקיים בתוך הסביבה העירונית/כפרית או בצמוד אליה.

שטחי חקלאות, פארקים, ושטחי בור

השטחים הפתוחים שאנו רואים בצמוד או בתוך הסביבה האורבנית הם שטחים חקלאיים, פארקים, נחלים, חורשות או שטחי בור. אזורים "טבעיים" אלה, מהווים לעתים בתי גידול למזיקים תברואיים הפולשים לסביבת המגורים של האדם.

סביבה עירונית/כפרית, אורבנית

סביבה זו היא שטח שהאדם התאים לצורכי מגורים, מסחר ותעשייה, חקלאות, ונופש. בשטחים אלה מרוכזות תשתיות רבות הכוללת: כבישים, מבנים, מחסני מזון, מערכות ביוב וניקוז, תשתיות תקשורת וחשמל ותשתיות נוספות, המאפשרת לאדם לחיות בצפיפות רבה תוך תלות מוחלטת בתשתיות אלה. רוב בעלי החיים הפועלים בסביבה האורבנית מושפעים ממנה או תלויים בה למחייתם.

סביבה אישית

הסביבה האישית הנה חלק משטח אורבאני בבעלותו של אדם פרטי, גוף ציבורי או מסחרי, בדרך כלל כחלק ממבנה או כמבנה נפרד, המבודד את האדם או את המשתמשים במבנה משכנים ומפגעי מזג האוויר, ומשמש למגורים, למסחר או לתעשייה. על פי חוק ובהתאם לייעוד המבנה, מחויבת הסביבה האישית להיבנות על פי כללים מסוימים ולהיות מחוברת לתשתיות העירוניות. הסביבה האישית בדרך כלל אינה מתוכננת בגלל חוסר מודעות או מסיבות אובייקטיביות, באופן שימנע ממזיקים תברואיים לחדור לתוכה או לחיות בצמוד אליה על בסיס הקירות והתשתיות החודרות למבנה. דרכי חדירת המזיקים למבנה הם: דרך דלתות וחלונות, דרך פתחי המעבר בקירות של תשתיות שונות, או דרך פתחים, מחילות, או סדקים בקירות, בגג, או ברצפה, כתוצאה מליקויי בנייה או מבלאי טבעי של המבנה, או בעקבות פעולות ישירות שמבצעים המזיקים למבנה במטרה לחדור לתוכו.

סביבה משולבת

הסביבה האורבנית הנה סביבה מורכבת הכוללת בתוכה שטחים בבעלויות שונות בצפיפות גבוהה, המחוברים לתשתיות משותפות וציבוריות, המאפשרות לאדם לחיות בצפיפות גבוהה בתנאים מלאכותיים אידיאליים. המזיקים התברואיים למדו לנצל את התשתיות שיצר האדם וליהנות ממגורים במבנה, אשר חוסך מהם את הצורך להתמודד עם תנאי מזג האוויר ועם אויבים טבעיים, ויוצר עבורם גישה קלה למזון – ולכן נוצר המפגש הבלתי נמנע בין האדם והמזיקים השונים.
תלותו המוחלטת של האדם בתשתיות הסביבה האורבנית וחוסר ההתייחסות של הרשויות בהיבטים של תכנון מוקדם נכון, ביצוע פעולות מניעה שוטפות, חוסר מודעות אישית, וחוסר מודעות של גורמי תכנון וביצוע פרטיים ומוסדיים בתחום התשתיות לתכונותיהם של המזיקים השונים – כל אלו מעמידים כל אדם החי בסביבה האורבנית, למרות היותו בעל סביבה אישית המקנה לו תחושת ביטחון, או כמשתמש בשירותים מסחריים או ציבוריים – במצב שבו הוא חשוף למגוון מזיקים תברואיים החיים סביבו ויכולים לחדור לתוך ביתו ללא מגבלה ולפגוע בו או ברכושו.
ניתן לחלק את הסביבה המשולבת לארבעה מעגלים עיקריים. כל מעגל הוא שילוב בין:

• תשתית או מבנה, או השטח הצמוד אליהן.
• גורם אחראי על התשתית בזמן התכנון ובתפעול השוטף.
• סוג המזיקים שהסתגלו לפעול בתשתית זו או לחדור על בסיסה לתוך סביבתנו האישית.

חלוקת הסביבה למעגלים תאפשר לקורא ליצור חיץ בינו לבין המזיקים ללא שימוש בחומרי הדברה

מעגלי הסביבה המשולבת

המעגל הראשון

המעגל הראשון הנו מבנה המשמש למגורים או למסחר, הבנוי מקירות אבן, שלא נבנה בשיטות בנייה טרומיות, שהוא מבודד מהסביבה כך שמזיקים התברואיים לא מצליחים לחדור לתוכו גם במהלך הפעילות השוטפת במבנה, וניתן לזהות ולהגיב על חדירת מזיקים אליו, על ידי פעולות איטום, ניטור והדברה בסיסיות.
לדוגמה: מבנה שבחלונותיו יש רשתות נגד חרקים, על המרווחים מתחת לדלתות הכניסה מותקנים ספי דלת, קירותיו חלקים בכדי למנוע טיפוס מכרסמים, נקודות החדירה של כל התשתיות החודרות לתוכו דרך הקירות נאטמו, ונפח הציוד המאוכסן בתוכו תואם את שטחי האכסון, דבר המאפשר לבצע סדר וניקיון במבנה. (כללי הבניה למעגל הראשון מפורטים בהרחבה בפרק המבנה.)

המעגל השני

המעגל השני הנו כל שטח צמוד לשטח המעגל הראשון, הכולל את קירות המבנה החיצוניים, חצרות, חלקו האחר של מבנה תעשייה או בניין מגורים משותף שאינו בבעלותכם, או תשתית ציבורית או פרטית המחוברת למבנה, שפועלים בהם מזיקים תברואיים באופן טבעי, או מתקיימים בהם תנאים המתאים לפעילות מזיקים. תכנון לא נכון של המעגל השני, הזנחתו, חוסר יכולת להשפיע על המתרחש בו ואי ביצוע פעולות ניטור והדברה שוטפות בשטחו – אלו יקבעו את סוג המזיקים התברואיים שתסבלו מהם ואת היקף הנזקים שייגרמו לכם.
המזיקים התברואיים מנסים ללא הפסקה לחדור משטח המעגל השני, שבו הם נמצאים באופן טבעי, לתוך שטחי המעגל הראשון. כל מבנה שלא מתבצעת בו הקפדה על כללי הבנייה, השיפוצים והפעילות השוטפת של המעגל הראשון – הנו חלק משטח המעגל השני שמזיקים תברואיים יכולים לחדור אליו ולפעול ללא כל מגבלה, ולגרום לעוגמת נפש, לנזקים לרכוש, ולפגיעה בבריאות.
האחריות לטיפול במזיקים הנמצאים במעגל השני היא שלכם, או של בעלי השטח. באחריותכם לוודא שהטיפולים בשטחי המעגל השני אכן מתבצעים בהתאם למועדים הנדרשים או לשינויים החלים בסביבה לדוגמה במקרה של עשביית בר, במקרה של שברים במכסי מערכת הביוב או פתחים שנוצרים במבנה המאפשרים למכרסמים ולחתולים לחדור לתוך מבנים.

מחילת עכברים במעגל שני השני – חפירת מחילה בצמוד לקיר וכניסה למבנה במקביל לצנרת שמנקזת את האסלה
כדי לנתח את סוגי המזיקים הפועלים במעגל השני יש לקרוא לעומק את הפרקים 'תכנון מוקדם ופעולות מניעה נגד מזיקים תברואיים בחצר הבית', 'בעיות בבניין המשותף', ואת פרק המבנה, וליישם את כללי הבנייה או אחזקת הסביבה הרלוונטיים בהתאם ליעוד המבנה או הסביבה ולמזיקים הפועלים בהם.
מזיק קלאסי במעגל השני הוא יונת הבית, שעברה על ידי האדם תהליכי ביות במשך אלפי שנים ושימשה ועודנה משמשת למאכל, לנוי ועבר גם להעברת דואר. מקורה של יונת הבית הוא יונת הסלעים. השילוב בין התכונה הטבעית של היונה לקנן על סלעים, בין תחושת הביטחון שמקנה לה האדם, ובין שיטות הבנייה המקובלות – גורם ליונים לחנות ולקנן על קירות מבני מגורים, בתוך גגות רעפים, ובתוך מבני ציבור ותעשייה.
בנקודות אלה גורמות היונים לנזקי לשלשת אדירים על קירות המבנה ועל רכוש, למפגעי ריח קשים, למטרדי רעש ברוב שעות היממה, להפצת טפילים מוצצי דם לאדם ולהעברת מחלות שונות. עלות הטיפול בנזקי היונים ובפעולות מניעה נגדן עשויים להגיע לאלפי שקלים. חלק מנזקי היונים הם בלתי הפיכים. רובם המכריע של הנזקים נגרמים עקב התאמת שיטות הבנייה לתכונות היונים, ועקב חוסר מודעות של הציבור ושל המתכננים לתכונות היונים ולבעיות שהן גורמות. התייחסות לבעיית היונים בשלב התכנון עשויה לצמצם את בעיות היונים למינימום.

המעגל השלישי

1. כל גורם המספק סחורה לתוך המעגל הראשון ומחדיר באמצעותה מזיקים, לדוגמה חנויות ומחסני מזון שקיימת בהם נגיעות של תיקנים וחרקי מזון אשר מפיצים את הסחורה ואת המזיקים ללקוחותיהם.

2. תנאים סביבתיים היוצרים מוקד להפצת מזיקים תברואיים המתפשטים בסביבה, לדוגמה: נחלים ושלוליות שאינם מטופלים, אשר מתפתחים בהם מוקדי דגירת יתושים. משקי בעלי חיים ופינות חי למיניהם שלא מתבצע בהם טיפול נגד זבוב זבובים. ומערכת הביוב שמשמשת בית גידול לחולדות.

3.גידול חיית מחמד בתוך הבית גורמת למזיקי המעגל השלישי, כגון פרעושים וקרציות, לחדור לתוך ביתכם מהסביבה הרחוקה, יחד עם חיית המחמד.

האחריות לטיפול במזיקי המעגל השלישי היא בידי הרשות המקומית או הגורם המסחרי שאתו אתם בקשר. זכותכם כלקוחות או כאזרחים לקבל דיווח מה נעשה על ידי גורמים אלה נגד המזיקים התברואיים שאתם סובלים מהם, הנמצאים בתחומי אחריותם.

דוגמה למזיקי המעגל השלישי

כידוע עוברים היתושים את שלושת השלבים הראשונים של חייהם במים. בעבר התפתחו היתושים במקורות מים טבעיים, כמו נחלים, שלוליות ואגמים. כיום משתמש האדם בכמויות אדירות של מים, מעבר לצורכי השתייה והשקיית שדות – לצורכי היגיינה, תעשייה, בנייה ונוי. השימוש במים לצרכים אלה ולצרכים נוספים יוצר עודפי מים מזוהמים, שעל מנת להיפטר מהם, או להשתמש בהם שימוש חוזר, יצר האדם מערכת ניקוז הכוללת צינורות, תעלות, בריכות אגירה ומכוני טיהור. היתושים הצליחו להסתגל לחיים במים מזוהמים, וכך הפכו מערכות הביוב והניקוז לאחת מנקודות התורפה הבעתיות ביותר בנושא היתושים, שמחייבת טיפול שוטף במהלך כל השנה.
כמו כן משתמש האדם באופן גלוי וסמוי בנחלי אכזב או בתעלות ניקוז על מנת להיפטר ממים מזוהמים. ברוב המקרים מנצלים היתושים זרימת מים זו והופכים את הנחל לבית גידול. בנוסף, דוגרים היתושים במכלים שונים, המתמלאים במי הגשמים, כמו עציצים, דליים, צמיגים, מקלטים, מבנים בבנייה, וכן בתשתיות תת-קרקעיות של תקשורת או חשמל, המכילות מי גשמים או מי השקיה. בתי הגידול השונים של היתושים עשויים להימצא ממש מתחת לביתכם או בטווח של מספר קילומטרים מכם, ולהשפיע עליכם באופן קשה. כיום היתושים הם מזיק הסביבה המשולבת הקלאסי, הפעיל בכל ארבעת המעגלים, והלחימה בו היא סביבתית ברובה.
דוגמה זו בנושא היתושים, מטרתה להמחיש את התרומה המכרעת שיש להיבט הסביבתי בנושא היתושים, החל מתכנון התשתיות והטיפול בהן באופן שוטף, שאמור להתבצע במעגל השלישי על ידי רשויות מוניציפאליות או ממשלתיות, וכלה בפעולות ניטור שכל אדם צריך לבצע בחצר ביתו שהיא בעצם המעגל השני שנמצא באחריותו, ובסביבתו הקרובה שאינה בבעלות והיא המעגל השלישי, ושם עשויים להתפתח תנאי דגירה מתאימים ליתושים, ובכך הוא יצמצם את מפגע היתושים בביתו.

המעגל הרביעי

כל שטח בבעלות ממשלתית או מסחרית או ציבורית שנכנס אליו האדם ונפגע בתוכו ממזיק כלשהו, הפועל במקום בזכות התנאים שיצר בעל המקום. לדוגמה עובדים שסובלים מתיקנים במקום עבודתם, נופשים הנפגעים מתהלוכן האורן באתרי נופש, ילדים הנפגעים מפרעושים במוסדות חינוך וכדומה. המעגל הרביעי הוא בעצם המעגל הראשון של אדם אחר או של ארגון מסחרי או ממשלתי כלשהו, שאליו אנו נכנסים כלקוחות, כעובדים או כאורחים, ושם אנו מצפים מבעל המקום שיפעל ליצירת מעגל ראשון.

ניתוח הסביבה המשולבת וביצוע פעולות מניעה – כלי לחימה מרכזי במזיקים התברואיים

צרכיו הבסיסיים של כל בעל חיים מתחלקים לשני חלקים עיקריים

1. תנאים המתאימים לקיום של בעל החיים הבוגר, לרבות גישה למזון, למים, ולמחסה.
2. תנאים המתאימים להתרבות.

שני תנאים אלה מסתכמים במושג: יכולת נשיאת שטח, שמשמעותו שהתנאים בשטח מסוים מאפשרים או לא מאפשרים לבעל חיים להתרבות ולפעול בו. כשבאזור או במבנה מסוים נגרמים נזקים רבים על ידי מזיקים תברואיים ניתן להניח שיכולת נשיאת השטח במקום טובה והיא מאפשרת להם לפעול במקום.

הדברה – נשק לטווח קצר

המזיקים תברואיים ערוכים להפעלת חומרי הדברה כנגדם בכמה מישורים:

1. קצב ההתרבות המהיר בו הם ניחנו באופן טבעי בכדי להתמודד עם קצב הטריפה המהיר ממנו הם סובלים בטבע מאפשר למזיקים התברואיים למלא את השורות מחדש בטווחי זמן קצרים ביותר.
2. יכולת לפתח עמידות לחומרי הדברה. שהיא תוצאה של מחזורי החיים הקצרים
3. יכולת התפשטות בסביבה, ויכולת חדירה למבנים ותשתיות, מאפשרת לאוכלוסיית שלא נפגעו להתפשט ולחדור לאזורים בהם בוצעה הדברה.

פעולות מניעה סביבתיות- נשק להשמדה המונית

נקודת התורפה העיקרית של המזיקים התברואיים היא תלותם בסביבת החיים המלכותית אותה אנו יצרנו. ללא התנאים המאפשרים להם גישה למזון מים ומחסה אנו מאטים את קצב ההתרבות שלהם ונזקיהם פוחתים למינימום בלתי מורגש.

ניצול הסביבה ככלי הדברה יכול להתבצע רק על ידי הכרות מעמיקה עם המזיקים השונים ותכונותיהם, והבנה והתייחסות לכל מעגלי הסביבה המשולבת, ולהתנהלות השוטפת בהם. השימוש בסביבה ככלי הדברה יוביל לצמצום פעילות המזיקים ולהפחתת השימוש בחומרי הדברה.

כללי בנייה ופעילות שוטפת במבנה המעגל הראשון

כדי שמבנה יהיה מעגל ראשון אמִתי עליו לעבור בזמן הבנייה או השיפוצים ובמהלך הפעילות השוטפת בו את השלבים הבאים:

1. תהליך של חיפוש, איתור, ואיטום פתחים בקירות. בנקודות החדירה למבנה של תשתיות תקשורת, מיזוג אוויר, חשמל, מים וביוב. וכמובן איטום של סדקים וחורים בקירות ברצפה ובתקרה איטומים אלה צריכים להתבצע במהלך הבנייה או השיפוצים, ובמהלך הפעילות השוטפת.
2. יש להימנע ככל הניתן מלהשתמש בקירות גבס, תקרות מונמכות או בנייה טרומית.
3. במידה והוחלט להשתמש בבניה טרומית יש להקפיד על רמת גימור גבוהה בדגש על איטום כל נקודות חדירת התשתיות לתוך הקירות ויציאת התשתיות בתוך המבנה ועל איטום הרמטי של קו החיבור בין הקיר לתקרה וקו החיבור בין הקיר לרצפה.
4. יש להתקין על הדלתות ספי דלת כנגד מכרסמים.
5. יש להתקין על החלונות רשתות נגד חרקים.
6. יש להקפיד על איטום חורים בקירות חיצוניים, במיוחד במבנים חקלאיים או תעשייתיים המוסבים למשרדים, מסעדות או מגורים.
7. מבנה שעבר שינוי ייעוד ממבנה תעשייה או חקלאות לשימוש ציבורי, מסחרי או למגורים, לא יוכל ברוב המקרים לעמוד בקריטריונים של המעגל הראשון ללא ביצוע שיפוץ יסודי, שמטרתו ליישם את כל סעיפים הרשומים מעלה.
8. כאשר מדובר במבנה מסחרי, יש לשקול שימוש במסכי אוויר, וילונות פלסטיק, ספי דלת וקפיצים מחזירים המיועדים לסגירת הדלתות.
9. יש לפקח על בעלי מקצוע המתקנים או המוסיפים תשתיות חיצוניות כגון מיזוג אוויר, אינסטלציה, חשמל ותקשורת, או גגנים – שיתקינו את התשתית בצורה נכונה שאינה מושכת מזיקים תברואיים, ושיבצעו איטום של נקודות חדירת התשתית למבנה, בעזרת אמצעי איטום וביטול חללים הנוצרים בין תשתיות המבנה.
10. יש לבצע פעולות ניטור באופן שוטף ולהשתמש באמצעי ניטור לאיתור חרקים ומכרסמים בהתאם לאופי הפעילות במבנה או בתשתית, ובהתאם להמלצת המדביר.
11. גידול חיית מחמד בתוך הבית או במבנה מסחרי גורמת לפריצת גבולות המעגל הראשון, מכיוון שבעקבות חיית המחמד עשויות להתפתח בעיות עם קרציות, פרעושים, וחולדות. יש לבצע טיפולי מניעה ופעולות ניטור מזיקים בחיית המחמד, בסביבת הפעילות שלה ובסביבתכם, באופן שוטף ועל פי הנחיית הווטרינר והמלצת המדביר. יש לאחסן את המזון של חיית המחמד במכל אטום, להאכיל את חיית המחמד במועדים קבועים, ולהימנע מהשארת מזון גלוי בקערת האוכל.
12. אימוץ חיות רחוב בצמוד לקירות המבנה, לדלתות הכניסה, או בחדרי שירות שונים של המבנה גורם לפריצת גבולות המעגל הראשון, ועשוי לגרור אחריו בעיות קשות מאוד של פרעושים על פני מאות או אלפי מטרים מרובעים מסביב למבנה ובתוכו, והעברת מחלות וטרינריות לחיות מחמד או מחלות זאונוזות לאדם. (מחלות זאונוזות מחלות אשר פוגעות בבעל החיים הנושא אותן וגם באדם, ההידבקות במחלה יכולה להיות במגע בבעל החיים או בהפרשותיו או כתוצאה מתקיפה.)
13. במקומות בהם ידוע שיש פעילות של טרמיטים יש להמעיט את השימוש בחלקי עץ במבנים או להשתמש בעץ שעבר טיפול כנגד מזיקי עץ.
14. כל מבנה משמש למסחר או לאחסנת מזון, חייב להיות בטיפול של מדביר מוסמך שיבצע במקום פעולות ניטור והדברה שוטפות נגד מכרסמים וחרקים באופן מחזורי על פי המלצת המדביר.
15. לאופן אכסנת המזון במחסן יש חשיבות מכרעת על יעילות פעולות ההדברה, יש להתייעץ עם מדביר מוסמך כבר בשלב תכנון המחסן ובמהלך תפעולו השוטף
16. באחסנת ציוד או מזון במחסן או בחדר בתוך הבית יש להקפיד על אחסנה בתוך ארונות או על גבי מדפים. אופן האחסנה יהיה כזה המאפשר לבצע פעולות ניטור שוטפות בכל חלקי המחסן ובין ארגזי הציוד או המזון ומתחת למדפים.
17. על מתכננן המבנה, הקבלן המבצע, ובעל המבנה להכיר את ארבעת המעגלים הסביבתיים ולבנות את המבנה או לשפץ אותו בהתאם לכללי בניית המעגל הראשון.