ייעוץ למניעת מזיקים בבניין המשותף

בעיות תברואיות בבניין המשותף

לאופן שבו מתוכנן, בנוי ומתוחזק הבניין המשותף השפעה מכרעת על סוגי המזיקים התברואיים שיפעלו בו וישפיעו על הדיירים הגרים בו.

מובן שהדייר בבניין המשותף ברוב המקרים אינו יכול להשפיע על תכנון המבנה ועל איכות הבנייה אך להתנהלות השוטפת בשטחים הציבוריים בבניין עשויה להיות השפעה מכרעת על פעילות המזיקים התברואיים בשטחים הציבוריים ובביתו של כל אחד מהדיירים.
חוד החנית של דיירי הבניין המשותף במלחמה נגד המזיקים התברואיים הנו ועד הבית הנבחר, שצריך להפגין אכפתיות, הבנה בסיסית במעגלים הסביבתיים ויכולת לקבל החלטות ולהוציאן אל הפועל.

תפקידו של ועד הבית

על ועד הבית להכיר את כל השטחים הציבוריים ואת התשתיות השונות ולדעת האם פועלים בבניין מזיקים תברואיים.
אמנם ברוב המקרים לוועד אין את הידע ואת היכולת להתמודד עם נושאים אלה לבדו אך מכיוון שרבות מהבעיות התברואית בבניין המשותף נגרמות כתוצאה מהאופן שבו בנוי הבניין ומדרך התנהלות הדיירים, על ועד הבית מוטלת המשימה לזהות את הבעיות ולפנות למדביר, לדיירים או לנותני השירותים השונים לשם פתרון הבעיה, ולפקח על תוצאות פעולות המניעה או ההדברה.
השטחים הציבוריים בבניין המשותף הנם למעשה המעגל השני מבחינת הדייר, אשר בו פעילים רוב המזיקים התברואיים לפני שהם חודרים לתוך הדירות, ועל ועד הבית להכיר שטחים אלה ולקבוע את אופן ההתנהלות בהם.
כאשר מתפתחת בבניין משותף נגיעות של מזיק תברואי, ניתן להניח שסביבתו הקרובה של הבניין תרמה את חלקה לבעיה, וברוב המקרים יש לשלב בפעולת ההדברה פעולת מניעה סביבתית.
הזנחה, גדרות חיות ומטפסים, כבלי חשמל המחוברים לקירות או הנוגעים בענפי עצים, קירות עם טיח מחוספס, מערכת ביוב לא תקינה, שער חניון או דלת כניסה למקלט עשויים מסורג ברזל המאפשר מעבר של חתולים, חולדות, או ציפורים, ואפילו קווי המתאר של המבנה והעשור שבו הוא תוכנן – כל אלה תורמים להתפתחות בעיות תברואיות.

תיקנים אמריקאים בבית משותף

המזיק הראשון והקלאסי בבית המשותף הוא התיקן האמריקאי, שחודר לתוך דירות המגורים ואל שטחים ציבוריים ותשתיות בבניין.
משכנו העיקרי של התיקן האמריקאי נמצא בתוך מערכת הביוב, משם הוא חודר לדירות ולשטחים ציבוריים בבניין בכמה דרכים עיקריות, דרך פתחי הניקוז בתוך הבניין ובתוך דירות המגורים שמתנקזים למערכת הביוב והניקוז. כמו כן תיקנים יוצאים ממערכת הביוב, דרך סדקים במכסי הביוב, וחודרים לדירות מגורים ולשטחים ציבוריים בהליכה או בתעופה, דרך חלונות שאינם מרושתים, ודרך הסדקים מתחת לדלתות.

2016_07_25_pests_001

בתוך הבניין מתפשטים התיקנים לתוך ארונות התשתית וחדרים ציבוריים, ועוברים מקומה לקומה דרך הפירים לאורך הצנרת, בתוך הצנרת, דרך חדר המדרגות, דרך פיר המעלית, ולפעמים אפילו אתכם במעלית, כנוסעים סמויים או גלויים.
עיקר הפעילות של התיקנים בשטחים הציבוריים בדרך כלל מתרחשת בקומות הנמוכות ובקומות שמתחת לפני הקרקע, אך לעתים רחוקות מגיעים תיקנים אמריקאים גם לקומות הגבוהות, והמקום הגבוה ביותר שראיתי בו תיקנים אמריקאים הוא בקומה ה-30 בבניין משרדים בלב תל אביב (התיקנים טיפסו על תשתיות מים וביוב בפיר). הדבר היחיד המגביל תיקנים אמריקאים בטיפוס על תשתיות מים וביוב הוא תקרת הבניין.

פעולות מניעה

קיימים כמה וכמה טיפולים שניתן לבצע נגד התיקן האמריקאי;
1. סדר: מקומות מוזנחים ונטושים נחשבים בעיני התיקנים למקומות טובים שניתן להתרבות בהם, לכן יש להימנע ככל הניתן מלהפוך את השטחים הציבוריים ואת ארונות התשתית למחסנים מאולתרים. הדבר מקשה על המדביר לבצע טיפולים יסודיים בארונות ובחדרים השונים ומאפשר לתיקנים לחגוג.
2. ריסוס שטחים ציבוריים: יש לרסס את כל השטחים הציבוריים אחת לשנה, באביב. על הריסוס לכלול את כל המקומות הבאים:

  • כל המסדרונות
  • חדר המדרגות מהקומה העליונה ועד המקלט
  • כל הארונות בכל הקומות
  • כל פתחי הניקוז בארונות הקיימים בבניין
  • מקלט וחדר אשפה
  • כל החדרים הנעולים בבניין
  • כל בורות הביוב בחצר הבניין

חשוב לזכור שלמדביר יש שתי מטרות עיקריות בריסוס: לאתר מוקדי פעילות של תיקנים ולהשמידם, ולעבוד עם חומרי הדברה שארתיים, שיפגעו בתיקנים אשר יחדרו לבניין בתקופת הקיץ.

אזורים בעייתיים בבניין

אם לאחר הריסוס ממשיכים להופיע בבניין תיקנים חיים בתדירות גבוהה ובכמויות גדולות, והתופעה לא נפסקת בתוך מספר שבועות, יש להניח שבבניין או בסמוך לו ישנה נקודה שהמדביר לא הצליח להגיע אליה, וקיים שם מוקד פעילות של תיקנים. הסיבות לכן מגוונות:
1. המדביר לא ידע על המקום.
2. איש בבניין לא ידע על המקום.
3. המקום נמצא מחוץ לשטח הבניין, לדוגמה בורות ביוב עירוניים ברחוב או בורות ביוב השייכים לבניין השכן וסמוכים לבניין.
4. שטחים פרטיים שאינם מטופלים, כמו מחסנים ודירות.
5. חללים וכוכים למיניהם שנוצרו תוך כדי בנייה, שהגישה אליהם קשה או לא אפשרית, והתפתחו בהם תנאים מתאימים לייסוד מושבת תיקנים.
6. מערכת הניקוז/ביוב של הבניין בדרך כלל מהווה מוקד בעייתי לטיפול אפקטיבי לאורך זמן. למדביר גישה לטיפול במערכת הביוב בשתי דרכים עיקריות:
א. פתיחת בורות הביוב בחצר הבניין (שהם חלק קטן יחסית ממערכת הביוב הנגועה) וטיפול בהם.
ב. ריסוס פתחי הביוב/ניקוז שיש אליהם גישה דרך הדירות.
במערכת הניקוז/ביוב קיימת רמה גבוהה של לחות ונוזלים, שהם אחד האויבים הקשים של חומרי ההדברה, כך שבפועל המקום הבעייתי ביותר בבניין מבחינת היקף הנגיעות ומבחינת אפשריות ההתפשטות של התיקנים לכל דירות הבניין, מקבל את הטיפול החלקי ביותר, עקב בעיות גישה ורמת לחות גבוהה, שמנטרלת את חומרי ההדברה בתוך פרק זמן קצר יחסית. אך מנגד חשוב לציין שטיפולים יסודיים בבורות הביוב ובפתחי הניקוז או הביוב של הבניין, לפחות פעם בשנה, מורידים את כמות התיקנים למינימום, מכיוון שהם בולמים את קצב ההתרבות.

תיקנים רצים לכל כיוון = נורות אדומות

ישנם דיירים החוששים שבעקבות ריסוס יברחו התיקנים מהשטחים המטופלים אל תוך דירותיהם. אמנם לאחר ריסוס נראים לעתים בשטחים ציבוריים תיקנים רבים הבורחים לכל עבר, אך חשוב לדעת שהם עושים זאת לאחר שנפגעו מחומרי הדברה, ולא הם אלה שצריכים להטריד את מנוחתם של הדיירים, אלא העובדה שרמת הנגיעות אשר נחשפה בעקבות הריסוס מעידה על כך שייתכן כי גם לתוך ביתכם חדרו חלק מהתיקנים לפני הריסוס, והם לא נפגעו מהריסוס. לכן טוב יעשה ועד הבית אם יסכם עם חברת ההדברה על מחירים אטרקטיביים לריסוס הדירות במהלך ריסוס הבניין על מנת לעודד דיירים לרסס את ביתם ולפגוע "בשמורות הטבע" האחרונות של התיקנים בבניין.

פעם בכמה זמן צריך לרסס את הבניין המשותף נגד תיקנים?

מכיוון שהבניין המשותף מחובר למערכת הביוב העירונית, שבדרך כלל שוררת בה נגיעות קשה של תיקנים אמריקאים, ובבניין עצמו יש שטחים ציבוריים רבים שלא נמצאים בשימוש שוטף ולעתים שוררים בהם תנאים אידיאלים להתבססותם של תיקנים, מומלץ, פעם בשנה באביב, לבצע ריסוס, שמטרתו לפגוע בתיקנים החודרים לבניין ובתיקנים הנמצאים בשלב של נגיעות סמויה ומבססים את פעילותם בבניין.
אם לא מתבצע בבניין משותף ריסוס נגד תיקנים פעם בשנה, כעבור שנה או שנתיים הופכת הנגיעות הסמויה לנגיעות גלויה, והתיקנים חודרים לתוך דירות המגורים.
גם אם אתם לא רואים תיקנים בשטחים הציבוריים בבניין מומלץ לבצע ריסוס כנגד תיקנים פעם בשנה בכדי למנוע מהתיקנים לחדור לתוך תשתיות הבניין השונות.

על זבובונים, מכרסמים ומעופפים בבית המשותף