המעטת השימוש ברעלים – סיבות והנחיות
אף על פי שהשימוש ברעלים תברואיים בסביבת האדם בטוח באופן יחסי כאשר הוא נעשה בהתאם להנחיות על התווית, על כל אדם לשאוף להמעיט את השימוש ברעלים בסביבתו כדי להימנע ככל הניתן מחשיפה לרעלים שעשויה לגרום לפגיעות כרוניות או אקוטיות. כמו כן צמצום השימוש ברעלים יקטין את היקף הייצור שלהם, ולכך יש משמעויות סביבתיות נרחבות.
פעולות מניעה סביבתיות שנעשות מבעוד מועד מקטינות את צריכת הרעלים
1. התקנת רשתות על חלונות ואיטום סדקים מתחת לדלתות ובקירות.
2. ביצוע סדר וניקיון בסביבתכם הקרובה ובתוך ביתכם כפעולת מניעה וכן כטיפול ראשון בכל בעיית הדברה חדשה.
3. טיפול מיידי בכל בעיית הדברה ובמידת הצורך התחלת טיפול שוטף.
4. התייחסות למזיקים תברואיים כבר בתכנון מבנים למגורים או תעשייה, ובמהלך כל סוג של שיפוץ או תוספת בנייה.
5. שימוש באמצעים לניטור במקום ברעלים.
הגדרות
רעל קיבה
רעל הפועל דרך מערכת העיכול. בעל החיים נפגע לאחר שהוא בולע את הרעל.
רעל מגע
רעל שנספג דרך העור. מיושם על ידי ריסוס ישיר על חרקים או על ידי ריסוס או איבוק באזורי הפעילות. החרק מתחכך ברעל המפוזר ונפגע.
רעל נשימה
רעל שחודר לגוף דרך מערכת הנשימה.
רעלים מיקרו-קפסולריים
רעל שארוז בקפסולות מיקרוסקופיות שאינן נראות לעין בלתי מזוינת. מגיע כנוזל סמיך, ולאחר שהוא מיושם ומתייבש, מתחילות הקפסולות להתפרק והרעל מתפזר. הקפסולות מתוכננות כך שחלקן מתפרקות מיד בריסוס וחלקן מתפרקות כעבור מספר שבועות או חודשים, וכך הסביבה שרוסס בה הרעל ממשיכה להיות מורעלת לאורך זמן רב. קיימים חומרים מיקרו-קפסולריים המכילים זרחן אורגני או פריטואידים. בדרך כלל החומרים המיקרו-קפסולריים נחשבים לבעלי הרעילות הנמוכה ביותר.
אנטידוט – נוגדן
תרופה המיועדת לטיפול בנפגעי רעל, המשבשת את פעילות הרעל בגוף. לחלק מהרעלים יש אנטידוט שמנטרל את הרעל בגופו של הנפגע, ולחלק מהרעלים לא קיים אנטידוט, והטיפול בנפגעי ההרעלה בהם הוא נגד הסימפטומים של ההרעלה שהתפתחו אצל נפגע הרעל.
חומר הדברה סלקטיבי
זהו חומר הדברה הפוגע בקבוצה, במין מסוים של מזיק או בדרגת התפתחות מסוימת, ומאפשר ליישם אותו בסביבת בעלי חיים אחרים מבלי לפגוע בהם.
יישום
יישום הוא האופן שבו נעשה שימוש ברעל. שיטת היישום המוכרת היותר בקרב הציבור היא ריסוס.
פורמולציה – תוארית
פורמולציה היא אופן הופעתו של הרעל, לדוגמה רעל מסוג פרמטרין מופיע בפורמולציה של נוזל, בפורמולציה של אבקה או בפורמולציה של נוזל מיקרו קפסולרי. הפורמולציות השונות מאפשרות ליישם את אותו סוג רעל כנגד אותו סוג מזיק בסביבה שונה, לדוגמה ריסוס פרמטרין כנוזל נגד תיקן גרמני בריהוט מטבח או איבוק נגד תיקן גרמני בסביבת מערכות חשמליות כדי לא ליצור קצרים. דוגמה נוספת היא אנטי קואגלנט, שיכול להופיע בצורה של נוזל שהמכרסם שותה, בצורה של בלוק שהמכרסם אוכל, או כאבקה הנמרחת על גופו של המכרסם ונבלעת בליקוק.
לחץ אדים
לחלק מהרעלים קיימת תכונה של התנדפות באוויר, דבר שעלול לפגוע ביונקים או בחרקים דרך מערכת הנשימה. לא כל החומרים בעלי לחץ האדים מסריחים.
שארתיות
שארתיות הוא מושג המתאר את משך הזמן שהרעל פעיל מרגע היישום ועד להפסקת פעילותו. רעל נגד חרקים בעל השארתיות הקצרה ביותר הוא הפירתרום, אשר פעיל למשך מספר שעות. הרעל בעל השארתיות הארוכה ביותר הוא ה-DDT, שפעיל במשך שנים ארוכות. זמן הפעילות הממוצע של רעלים נגד חרקים הוא חודשים ספורים, לרוב לא יותר מחצי שנה.
גורמים המשפיעים על רמת השארתיות של רעל הם: קרינת שמש, מים, לחות, פורמולציה, אופן יישום.
רעלים יכולים להופיע בצורות הבאות
- אבקות – גם כרעלים נגד חרקים, מכרסמים, או עשבייה, מצריכות מהילה במים. האבקות ניתנות ליישום גם במקומות שלא ניתן להשתמש בהם בנוזלים, לדוגמה בסביבת חשמל.
- נוזלים – להכנת תמיסות או ליישום מיידי.
- מוצקים – למאכל, כרעלי קיבה למכרסמים.
- גזים.
- ג'ל – חומר צמיגי המשמש כמזון לחרקים כמו תיקנים או נמלים. בג'ל ישנו רעל הגורם למותו של החרק שאכל אותו. את הג'ל נהוג למרוח בטיפות קטנות במקומות שיש בהם פעילות של תיקנים או של נמלים.
ריח
לחלק מן הרעלים יש ריח. הריח הוא תוצאה של תרכובות כימיות, אולם בחלק מהמקרים הריח מוסף לרעל על מנת לשמש אזהרה. אין קשר בין הריח לבין רמת הרעילות. קיימים חומרים ללא ריח שרעילותם גבוהה מאוד.
סוגי הרעלות
הרעלה אקוטית
בהרעלה אקוטית הרעל פוגע בבעל החיים וגורם לו לפגיעה קטלנית ומיידית. בדרך כלל מספיקה מנה אחת של רעל אקוטי על מנת להרוג את בעל החיים.
הרעלה כרונית
בהרעלה כרונית מצטבר הרעל בגוף החיה וגורם לשיבוש אטי של מנגנונים ביולוגיים בגופה, עד שבסופו של דבר החיה מתה. בדרך כלל, אם תיפסק החשיפה של החיה לרעל, היא תצליח להשתקם. גם האדם עשוי להיפגע מהרעלה כרונית מרעלים שלא התפרקו והצטברו בגופו במשך שנים, ועם הזמן התחילו לשבש בגופו מערכות שונות.
הרעלה משנית
הרעלה משנית נגרמת בדרך כלל כאשר חיה, אכלה חיה אחרת אשר נפגעה מרעל, וספגה בתוך כך את הרעל שבגוף החיה המורעלת, והורעלה בעצמה.
אלרגיה לרעלים
אחת הדרכים להיפגע מחומרי הדברה היא כאשר אדם או בעל חיים הנחשף אליהם אלרגי לרעל. תופעות אלרגיות לרעלים הן נדירות מאוד והן אופייניות לרעלים מקבוצת הפריטואידים, גם חיות מחמד, ובעיקר חתולים, עשויים להיות אלרגיים. האלרגיה יכולה להיות קלה ולגרום לגירויים במערכת הנשימה או קשה, שתחייב טיפול רפואי.
רמת הרעילות
LD50 – מונח שנועד לקבוע את רמת הרעילות של רעל מסוים. המדד הוא על פי כמות הרעל הדרושה כדי להרוג חמישים אחוז מחיות המעבדה שנחשפו אליו בפרק זמן נתון. ככל שה-LD50 גבוה יותר, רעילות הרעל נמוכה יותר. LD50 נמוך מעיד על רעילות גבוהה יותר. זהו לא מונח שהציבור הרחב יכול להיחשף אליו דרך תוויות מוצרי ההדברה. רק מדבירים או בעלי מקצוע שלמדו טוקסיקולוגיה יכולים להבין את המשמעות האמִתית של ה-LD50 לאדם ולסביבה.