הרחקת ציפורים

דרורים:

דרורים נוהגים לקנן בתוך גגות רעפים, מרזבים, וקירות המבנה. הסימן המובהק ביותר לקינון דרורים במקומות אלה הוא הדרורים עצמם, וסימנים של קש שממנו הם בונים את הקן בולטים ממקומות אלה.
הזמן הטוב ביותר לגלות דרורים הוא כשעה לפני החשכה.
הרחקת יונים וציפורים במקרה זה הוא באמצעות איטום פתחי הכניסה.
פרק זה רלוונטי גם לדירות גבוהות בבתים משותפים שיש בהן גג רעפים.

לעתים פונים אליי לקוחות בעקבות נזקי לשלשת ציפורים הנגרמים למכוניות או על אדני חלונות. הנזקים הנגרמים לצבע המכוניות עשויים להיות קשים. בדרך כלל מדובר בבולבולים, בשחרורים או בציפורי שיר אחרות, המתקיפים את ההשתקפות של עצמם במראות החיצוניות או בחלקים מבריקים אחרים ברכב או במבנה.

בעיות עם ציפורים

על מראות, בולבולים, שחרורים וציפורי שיר אחרות

לעתים פונים אליי לקוחות בעקבות נזקי לשלשת ציפורים הנגרמים למכוניות או על אדני חלונות. הנזקים הנגרמים לצבע המכוניות עשויים להיות קשים. בדרך כלל מדובר בבולבולים, בשחרורים או בציפורי שיר אחרות, המתקיפים את ההשתקפות של עצמם במראות החיצוניות או בחלקים מבריקים אחרים ברכב או במבנה.

 

הציפור מוכנה להשקיע כל זמן שיידרש על מנת לסלק את "הפולש" שחדר אל תוך הטריטוריה שלה, ובמשך שעות היא מתקיפה את המראה, ובתוך כמה ימים מצטברות באזור המראה כמויות אדירות של לשלשת. בדרך כלל מוכן בעל הרכב לעשות הכול על מנת להרחיק את הציפור המעצבנת, והפתרון הנכון ביותר הוא להצטרף למלחמה נגד הפולש החצוף ולכסות את המראה או את החלון שבהם משתקף הפולש התוקפני בשמיכה, ולאפשר לציפור שלנו לסלק פולשים אמתיים מהטריטוריה. בתוך כמה ימים תשכח הציפור מהמפולש שנמצא בתוך המראה ותוכלו להפסיק לכסות אותה.

 

אחד הדברים המעניינים במקרים אלה הוא שכאשר מדובר ביונים או בדרורים, הגורמים לנזקי לשלשת כשהם מוצאים מקום לינה מעל לרכב החונה, והם אינם נוהגים לברוח כשבעל הרכב מתקרב – קל לדעת מי היא הציפור שמלכלכת ומהו הפתרון. אך כאשר מדובר בציפורים הנלחמות נגד ההשתקפויות של עצמן, בדרך כלל קשה לדעת מי היא הציפור שגורמת ללכלוך מכיוון שכאשר אתם מתקרבים לרכב, הציפור מבחינה בכם ומתרחקת מהמקום, וכל שרואים הוא הלשלשת. לכן אם יש לכם הצטברות של לשלשת על הרכב ואינכם רואים יונים או דרורים אשר לנים או מקננים מעל לרכב, סרקו את הסביבה ותופתעו לגלות שחרור או בולבול העומד כמה מטרים מכם, נועץ בכם מבט בוחן ומנסה להבין אם אתם אתו או נגדו. אם לא ראיתם אותו, התרחקו מהרכב והמתינו בסבלנות. הוא יגיע.

מושבת קינון של אנפות בקר

אנפות בקר נוהגות לקנן במושבות המונות מאות או אלפי זוגות, על צמרות עצים גבוהים. לעתים מקימות האנפות את מושבת הקינון שלהן על עצים במרכז יישובים או חצרות של בתי מגורים פרטיים. בתחילה, כאשר המושבה קטנה, נוהגים רוב האנשים להתעלם מהאנפות, אולם בתוך זמן קצר הופכת מושבת האנפות למפגע תברואי קשה עקב כמויות אדירות של לשלשת המצטברות מתחת לעץ ועקב הרעשים שמשמיעות האנפות במהלך כל היום והלילה. חשוב לציין שאנפות בקר נחשבות לציפורים מוגנות ואסור לפגוע בהן על פי חוק.
הפתרונות: פנייה לרשות שמורות הטבע לקבלת אישור לדילול האוכלוסייה על ידי ציד או כל פתרון אחר שיגרום לאנפות לעזוב את העץ שהן מקננות עליו. בכל מקרה אסור להתעלם מהבעיה, שאינה נפתרת מעצמה בדרך כלל.
במקרים קיצוניים נאלצו ביישובים לכרות חורשות שהפכו למפגע תברואי חמור עקב התעלמות מבעיית אנפות.

עורבים תוקפים

[תמונה לא תקינה באתר הישן]

עורבים משתדלים בדרך כלל להימנע ממפגש ישיר עם האדם אך לעתים הם פוצחים בתקיפות אוויריות על אנשים, אשר במהלכן הם צוללים במהירות לעבר האדם ומשמיעים קריאות מאיימות, ובחלק מהמקרים גם מתנגשים בו בעוצמה רבה. למרות שהתקפות אלה מפחידות ולעתים גם מכאיבות הן נגמרות בדרך כלל ללא פציעות. הסיבה להתקפות היא שלקראת סוף עונת הקינון נופלים חלק מהגוזלים מהקן וההורים ממשיכים לגדל אותם על הקרקע.

אם הגוזל נפל במקום שאנשים נוהגים לפקוד אותו, יגנו העורבים על הגוזל ויתקפו כל אדם שיתקרב למקום הימצאו. מכיוון שהגוזל נוהג להתחבא כשהוא רואה אנשים מתקרבים, ברוב המקרים המותקפים לא יודעים את סיבת ההתקפה, ורובם פשוט בורחים מהמקום.

כאשר ההתקפות מתרחשות במקום ציבורי, כמו גן משחקים או חצר של בית משותף או בית פרטי, וחייבים להפסיק את ההתקפות ­– הפתרון היחיד הוא להרחיק את הגוזל מהמקום. בדרך כלל מתחבאים הגוזלים במקום מסתור וקשה מאוד למצוא אותם. לכן מומלץ לעקוב מרחוק אחר העורבים הבוגרים, אשר יגיעו במהרה להאכיל את הגוזל, ואז צריך לרוץ אחרי הגוזל, לתפוס אותו, להעבירו למקום אחר בטווח של כמה עשרות מטרים, ולשחררו בין שיחים, שם ימשיכו העורבים לגדלו.

כמה דגשים

1. הגוזלים מנקרים אבל זה לא נורא.
2. הכלבים המקומיים, שכמובן סבלו קשות מהעורבים כשניסו לצוד את הגוזל, ישמחו להצטרף אליכם למרדף ולהוכיח את נאמנותם ואת אומץ לבם כשאתם לצדם. יש למנוע זאת מהם, מכיוון שהעורבים הבוגרים, שיתקשו להתמודד עם התקפה המשולבת שלכם ושל הכלבים, והכלבים יהרגו את הגוזל לפני שתספיקו להגיע אליו.
3. לעורבים יש זיכרון טוב ואם אתם נוהגים לפקוד באופן קבוע את המקום שהרחקתם ממנו את הגוזל, אתם עלולים לסבול מהתקפות העורבים, שלא ימהרו לשכוח שאיימתם לפגוע בגוזל שלהם. לכן מומלץ לבקש אדם אחר שאינו תושב המקום שירחיק את הגוזל.
4. אם אינכם רוצים להתעסק עם העורבים, אתם יכולים להמתין בסבלנות שבוע או שבועיים והגוזל יגיע לבגרות, יעזוב את האזור וההתקפות ייפסקו.

מטרדים נוספים של עורבים יכולים להיות קשורים למוקדי הקינון שלהם על עצים במרכזי יישובים, וכאשר אלו גורמים למטרדי רעש, יש לפנות למחלקת התברואה של הרשות המקומית, אשר תשקול לבצע פעולות להקטנת האוכלוסייה באמצעות ציד או הפעלת מלכודות. שירותים אלה ניתנים בדרך כלל על ידי חברות הדברה המתמחות בתחום.

דרור הבית

דרור הבית הוא ציפור אשר קשרה את חייה עם המין האנושי ונוהגת לקנן בחלק מהמקרים במבני מגורים ובמבני תעשייה. תכונה זו ותכונות התנהגותיות נוספות, כמו התלהקות ופתרון סכסוכים בציוצים קולניים יוצרים לעתים מטרדים לאדם, אך ברוב המקרים מטרדים אלה ניתנים לטיפול בקלות יחסית על ידי טיפולים סביבתיים, וגם ללא טיפול חלקם נעלמים מעצמם בזמן חילופי העונות. ברוב המקרים אין צורך לבצע הרעלות, למרות שפעולה זו מותרת למדבירים מוסמכים.

התקהלות למטרת לינה

התקהלות בתוך עצים ושיחים סמוכים למגורי האדם, למטרת לינה, גורמת למספר בעיות, ובהן מטרדי רעש קשים בשעות הערב ובשעות הבוקר המוקדמות, וכן, כאשר העץ נמצא מעל לרכוש, בכניסה לבית או למקום ציבורי, עלולה להתעורר בעיית לשלשת על המדרכה או על הרכוש. לבעיה זו קיימים כמה פתרונות:

1. יש לבצע הטרדה שיטתית לאורך מספר שבועות בעזרת רעש או מקלות, בשעות שבהן נוהגים הדרורים להתאסף ללינת הלילה. אם תצליחו לבצע את ההטרדה בצורה יעילה ובמשך תקופה ארוכה, ינטשו הדרורים את נקודת הלינה.
2. ניתן להשתמש ברשת להרחקת ציפורים שתכסה את כל העץ ותמנע מהדרורים גישה לענפים למשך מספר שבועות, עד שהדרורים ימצאו לעצמם נקודת לינה חדשה וקבועה.
3. קיימים חומרים הדוחים ציפורים. חומרים אלה מיועדים להרחקת ציפורים בסביבה חקלאית, ולפני השימוש בהם יש לקרוא היטב את התווית שעל האריזה ולהבין אם החומר מאושר לשימוש בסביבת מגורי האדם ומהם ההיבטים שיש לשימוש בו בסביבתכם, מבחינת ריח, לכלוך ומשך פעולתו של החומר. שימוש בחומרים בעלי תווית רישוי חקלאית להרחקת ציפורים לא בהכרח מחייב רישיון הדברה אך מומלץ לפנות למדביר מוסמך שיודע את המשמעויות של השימוש בחומרים אלה ומצויד בציוד מתאים ובניסיון.
4. בחלק מהעצים ניתן לבצע גיזום משמעותי של ענפי העץ ולפוך את העץ לבלתי ראוי ללינה עבור הדרורים.

קינון

דרור הבית נוהג לבנות קנים מעשבים יבשים. לעתים נבנים הקנים על עצים, אך לעתים קרובות בונים הדרורים את קניהם בתוך חללים בגגות, בארגזי רוח, ובקירות של מבני מגורים ומבני תעשייה. כמות חומר הגלם שהדרורים משתמשים בו לבניית הקן גדולה, והיא עשויה להגיע לנפח של מספר ליטרים של עשבים יבשים דחוסים.. חומר הגלם שהקנים עשויים ממנו עלול לשמש חומר בערה, ולכן יש להתאמץ ולמנוע קינון של דרורים בתוך גגות ובמיוחד בסביבה שיש בה חשמל. הדרך העיקרית למנוע קינון היא על ידי סתימת חורי הכניסה. יש להקפיד לפנות את כל הקן לפני סתימת החורים, מכיוון שהקש שהקן מורכב ממנו אינו מתכלה ויכול לשמש כחומר בעירה גם לאחר שנים רבות.

דרורים בתעשייה

[תמונה לא תקינה באתר הישן]

דרורים נוהגים לחדור לתוך מבני תעשייה, לגרום לנזקים שונים, שהעיקריים בהם הם לכלוך של סחורה וציוד בלשלשת, הפעלת מערכות אזעקה, קינון ומטרדי רעש קשים. הטיפול בדרורים במבני תעשייה יכול להיות מורכב ולעתים גם יקר, והוא צריך לכלול איטום חורי כניסה, ציד, הרעלות, ושימוש ברשתות ערפל שהדרורים נלכדים בהן. בחירת שיטת העבודה תהיה בהתאם להיקף הנזק שנגרם מהדרורים ולאפקטיביות שניתן להשיג ביחס לסביבה לדוגמה במקום בו יש מזון רב המפוזר בשטח לא ניתן להשתמש בהרעלה מכוון שקשה לגרום לדרורים לאכול דווקא את הרעל. יש להקפיד לבצע את האיטום כפעולה ראשונה, אחרת אתם עלולים להתמודד עם דרורים לאורך זמן.

הרעלות משניות

הרעלת דרורים נעשית בדרך כלל עם רעל מסוג אלפא כלורולוז, הידוע בשמו תרדמון והנו מאושר להרעלה מסוג זה. התרדמון מאושר לשימוש על ידי משרד החקלאות השימוש בו מותר רק בסביבה חקלאית ולא כרעל להדברה תברואית. מאחר שהדרורים המורעלים עשויים להמשיך לעוף עוד מספר מטרים לאחר שאכלו מהפיתיון המורעל ולמות במקום לא ידוע, וכתוצאה מכך עלולה להיווצר הרעלה משנית של בעלי חיים, כגון חתולים, עופות דורסים וטורפים אחרים שיצודו את הדרורים הגוססים. בכדי להימנע מתופעה זו יש לנקוט באמצעי הבטיחות הבאים:

1. יש לבצע האכלה מוקדמת לדרורים במשך כמה שבועות בשעות קבועות ובמקומות קבועים על מנת לרכז את כל הלהקה.
2. יש לאסוף את כל הפגרים והדרורים הגוססים מהשטח מיד כשהדבר ניתן לביצוע.
3. יש לעבוד עם מדביר מנוסה בהרעלות דרורים שיידע מהם המינונים המתאימים להרעלה מסוג זה ביחס לעונת השנה.
4. יש לפרסם מודעות אזהרה לציבור.

צוצלות

[תמונה לא תקינה באתר הישן]

מין של יונים הנוהג לקנן על קירותיהם החיצוניים של בתי מגורים ומשרדים באדני חלונות, מדפים, ארונות, עציצים, מרזבים ובכל מקום אחר שיכול לשאת את קן הקטן. יונים אלה אינם מפחדות מהאדם והם ממשיכות בדגירה גם כשהוא עובר בסומך אליהם כשהן עוקבות אחר מעשיו בדאגה, ורק כאשר האדם מתקרב אליהן הו ינטשו את הקן במהירות. לעיתם קרובות כל תהליך בניית הקן, הדגירה, וגידול הגוזלים מתרחש לנגד עיניו של בעל הבית הגאה מעברו השני של החלון. ובחלק מהמקרים הקן מתגלה בהפתעה כשיש בו גוזלים, ולעתים הצוצלות מקננות מתחת לאפכם מבלי שתרגישו בהן.

 

חלק מהציבור ירחיק את הקן ללא כל היסוס מיד כשהוא יתגלה, אבל רוב הציבור יאפשר לצוצלות להמשיך בדגירה כשהוא לא מודע לסכנה הגדולה הכרוכה בתהליך זה. הצוצלות נגועות לעיתים קרובות קרציוני יונים ולקראת סוף תהליך הקינון או מייד כשהגוזלים פורחים מהקן מתפשטים הקרציונים על קירות המבנה ותוקפים את דיירי הבית. בכדי להימנע מהתקפת קרציוני היונים יש להרחיק את הקן מהמקום ולבצע ריסוס מקומי בעזרת אירוסול ביתי.
המתנה עד לפריחת הגוזלים מהקן עשויה לגרום להתקפת קרציונים בתוך הבית.

פורטל סביבה משולבת :: מטרדי ציפורים

טווח ההליכה של קרציונים היונים על הקירות מגיע לעשרות מטרים ולכן גם קינון הנמצא רחוק מחלונות הבית עלול להכניס אתכם לבעיית קרציונים. לא ניתן לפתור בעיית קרציונים בתוך בית בעזרת אירוסול ביתי. במידה וקרציוני היונים כבר פלשו לתוך הבית אין בררה ואתם חייבים להזמין מדביר בכדי לבצע ריסוס נגד הקרציונים. אם אתם לא מעוניינים להרחיק את הקן ניתן לבצע ריסוס על הקירות בסביבת הקן ולקוות שהתקפת הקרציונים תמנע.
חשוב לציין שלא בכל המקרים בהם צוצלת דוגרות בביתכם אתם תסבלו מהתקפת קרציונים.

כמה זמן חיים הקרציונים

גפי הפה של הקרציונים מיועדים לחדור את עורם העדין של היונים, גפי פה אלה אינם מצליחים לחדור את עורו של האדם, ולכן למרות הניסיונות הרבים לשתות מדמכם ימות הקרציונים מרעב כעבור שלושה שבועות בערך גם אם לא תרססו אותם. במהלך הניסיונות למצוץ את דמכם מחדירים הקרציונים לעורכם חומרים שונים לאילחוש העקיצה ולמניעת קרישת דם וכתוצאה מכך נגרמות התופעות האלרגיות.

קינון של ציפורים אחרות במבנה

כל בעל חיים שאינו מטופל נגד טפילם עשוי להיות נגוע בהם ולכן גם ציפורים אחרות כמו דרורים או סיסים שמקננות על קירות המבנה עשויות לגרום להתקפת קרציונים בתוך הבית.