הדברת מזיקים בבית המשותף

הדברת מזיקים בבניין המשותף – זבובונים בחדר האשפה

לעתים מתרכזים בחדר האשפה של בניינים משותפים כמויות בלתי נסבלות של זבובונים. בדרך כלל זבובונים אלה מתרבים בתוך פחי הזבל או במכולות האשפה, בשכבה של בוצה שמצטברת על בקרקעית ובדפנות פח הזבל.
הטיפול היעיל ביותר נגד הזבובונים הוא ניקיון פחי הזבל והסרת שכבת הבוצה הנדבקת לדפנות ולקרקעית הפח, כדי למנוע מהזבובונים את האפשרות להתפתח, יש לבצע פעולה זו בין פעם לפעמיים בחודש. אם לאחר הסרת שכבת הבוצה מדפנות הפחים אין ירידה דרסטית בכמויות הזבובונים בתוך מספר ימים, יש כנראה מקום נוסף שהזבובונים מתרבים בו בתוך חדר הזבל, ויש לנסות לאתר אותו לפי ההנחיות בפרק הזבובונים.

ריסוס נגד זבובונים

כאשר אין אפשרות לנקות את פחי הזבל, ניתן לבצע הדברת זבובנים באמצעות IGR, חומרים אלה פוגעים בדרגות הזחל, ומונעים מהזחלים להפוך לבוגרים. כמו כן ניתן לבצע ריסוס נגד הזבובונים המעופפים באמצעות תכשירי הדברה יעודיים להדברת זבובים שמכלים פיתיון סוכרי, תכשרים אלה יהיו יעילים כנגד זבובי דרוזופילה וזבובי בית אך לא כנגד יתושי עש. בכל מקרה יעילום של ריסוסים אלה תהיה למשך של מספר שבועות במקרה הטוב. במידה מוקדי הדגירה בתוך חדר/ המכולה לא טופלו אוכלוסיית הזבובונים תתחדש ויהיה צורך בריסוסים נוספים.

הדברת מכרסמים בבניין המשותף

מכרסמים הם מזיקים נפוצים בסביבה העירונית.
שני מינים של חולדות פועלים בסביבה העירונית: חולדת החוף, שפועלת בדרך כלל על פני השטח ובתוך מערכת הביוב יכולת שחייה וצלילה, ויכולת חפירה מעולה.  והמין השני, החולדה מצויה, שמכונה גם חולדת העליות מכיוון שהיא נוהגת לחיות על עצים ולנוע ממקום למקום על חוטי חשמל והיא בעלת יכולת טיפוס מעולה על משטחים מחוספסים ותשתיות שונות.  לעתים קרובות החולדה המצויה חודרת לתוך חללי גגות רעפים או קירות כפולים.  כל אחד מהמינים האלה נוהג לחדור לתוך דירות מגורים ולמבני תעשיה וציבור בהתאם לאפשרויות העומדות בפניו ובהתאם לתכונותיו.
כאשר חודרת חולדה לדירת מגורים בבניין משותף, יש להניח שהיא הגיעה מהסביבה והיא חלק מלהקה גדולה של חולדות, ומומלץ שדיירי הבניין יבצעו כמה פעולות משותפות, מעבר לפעולות שכל דייר צריך לבצע בדירתו.

למרות שהעירייה מבצעת פעולת הדברה במערכות ביוב ולעיתים גם בשטחים פתוחים  אך מנגד העירייה לא מבצעת בדרך כלל הדברה בתוך מבנים היא לא מבצעת ברוב המקרים סקרי מזיקים ומקרי תשתיות ותחזוקה ולכן פעולת מחלקת ההדברה עשויה להיות שטחית ולא מתאימה לאופי הבעיה שקיימת בבניין .

ולכן במקרה של חדירת חולדה לתוך דירת מגורים בבניין משותף מומלץ להזמין מדביר מטעם הבניין שיבצע את הפעולות הבאות.
יש לפנות למחלקת התברואה העירונית ולדרוש שיפוזר בחצר רעל נגד חולדות. בדרך כלל מטפלות העיריות רק בחצרות הבניינים, ולא בתוך הבניינים עצמם, דבר שלא בהכרח נותן מענה לבעיית החולדות שהתפתחה בתוך הבניין, על קירותיו, בתוך מערכת הביוב, בגגות הרעפים או בתשתיות השונות; ואולם הטיפול בחצר הבניין יכול להועיל באופן חלקי או לפחות להוזיל את הטיפול של מדביר.
על ועד הבית לפנות למדביר מוסמך באופן פרטי על מנת לבצע כמה פעולות שיובילו לפתרון הבעיה.
במידה ומדובר בחלודה מצויה הפעילה על הקירות החיצוניים של הבניין יש להמליץ לדיירי הבניין לסגור חלונות בשעות הערב והלילה עד לפתרון הבעיה.
אם מדובר בחולדה המצויה, יש לשקול פיזור רעלים הקירות החיצוניים של הבניין. אם לבניין יש גג רעפים, יש לשקול פיזור רעלים בתוך הגג. כמו כן יש לגזום עצים שצמרתם נוגעת בקירות הבניין, ואם צומח מטפס על קיר הבניין, רצוי לכרות אותו.
אם מדובר בחולדת החוף, על המדביר לשקול טיפול ברעלים בתוך מערכת הביוב

יש לתקן מכסי בורות ביוב שבורים.

במידה ובסביבת בורות הביוב יש פתחי מחילות באדמה יש לאטום אותם באדמה, פתיחת המחילות מעידה על המשך פעילות החולדות בסביבת הבניין.
בכל מקרה מומלץ לבצע סדר וניקיון בחצר הבניין ובכל השטחים הציבוריים, לרבות פינוי ציוד שאינו נמצא בשימוש יומיומי של הדיירים.
השימוש ברעלים מצריך זהירות. ברוב המקרים יש להשתמש בתיבות האכלה על מנת למנוע גישה של ילדים, כלבים וחתולים לרעל.
בכל מקרה יש לקחת בחשבון שהשימוש ברעלים עשוי לגרור בעיית ריח פגרים בשטחים ציבוריים או בתוך דירות.

הדברת מזיקים – יתושים בבניין משותף

תחילתו של מחזור החיים של יתוש מתחיל במקווה מים. ליתושים יכולת לחדור לתוך בורות ביוב ולתוך בריכות אגירה של מים מתוקים, גם אם הבריכות נמצאות בתוך חניונים או מקלטים. כמו כן מנצלים היתושים מקלטים שהוצפו או מכלים שאגרו מים על גג הבניין.
לאחר בקיעתם מתוך הגולם, מתפשטים היתושים בבניין דרך חדר המדרגות, פיר המעלית, ובעזרת המעלית עצמה, פירים של הצנרת, וכמובן גם דרך החלונות, ועוקצים את דיירי הבניין.
לכן, אם מופיעים בבניין יתושים, יש לבצע סריקה מגג הבניין ועד המקלט, החניון, ובחצר, לאתר את כל מקווי המים, בורות הביוב מקומות שיכולים לאגור מים, ולוודא שאין בהם דגירה של זחלי יתושים. יתכן שתופתעו לגלות שבתוך הבניין או בחצר ישנו מוקד דגירה שמפיץ אלפי יתושים.
כמה אינדיקציות להימצאות מקור יתושים בבניין עצמו:
יתושים בתוך חדר מדרגות.
יתושים בתוך המעלית.
ריכוזים של יתושים צמודים למנורות בתוך הבניין.
זכרים עומדים על הקירות.
בבניין קיים מרתף או חניון ובו יש חדרי שירותים פעילים ובור לאגירת מי ביוב המרוקן על ידי משאבה.
יש לבצע סריקה יסודית בחצר הבניין, ולנסות לאתר מוקדי דגירה של יתושים בתוך תשתיות תת קרקעיות של חשמל או תקשורת ובתשתיות לניקוז מים.
ליצור קשר עם ועדי בתים של בניינים סמוכים ולתאם אתם ביצוע ביקורות בכל המקומות הנ"ל גם בבניין שלהם.
יש לבצע סריקה יסודית בשטחים הציבוריים הסמוכים לבניין בדגש על תשתיות תת קרקעיות

יתוש נמר אסייתי בזמן עקיצה

.

הטיפול ביתושים בבניין המשותף

אם התגלה מקור מים זמני שניתן לייבש או לאטום אותו, לא צריך טיפול נוסף, והיתושים ייעלמו מהבניין בתוך ימים ספורים.
אם לא ניתן ליבש את מקור המים, צריך לטפל בו בהתאם לנגיעות, באופן שוטף ובעזרת ריסוסים ושמנים המיועדים לטיפול נגד יתושים. טיפול מסוג זה יכול להיעשות על ידי מדביר בלבד באמצעות תכשירי הדברה תברואיים בלבד. אין לשפוך למערכת הביוב דלקים או שמנים מכל סוג שהוא למעט שמן MLO.

יונים בבניין המשותף

הבעיה הקשה והנפוצה ביותר שסובלים ממנה דיירי בניינים משותפים היא בעיית היונים.
השילוב בין שיטות הבנייה המקובלות בארץ לבין תכונות היונים, יוצר מפגשים בין האדם ליונים, שמשמעותם בחלק מהמקרים נזקים לרכוש ולתשתיות באלפי שקלים, ופגיעה בדיירי הבניין המשותף, בנזקי לשלשת, הפצת טפילים ומחלות.
מכיוון שרדיוס הנזק הנגרם מהיונים הוא גדול מאוד, כל אחד מדיירי הבניין עלול להיפגע מנזקי היונים, גם אם הקינון או נקודת החנייה נמצאים בשטח בבעלות ציבורית או אצל אחד השכנים.
מוקדי הפעילות של יונים בבניינים משותפים יהיו בדרך כלל בפיר מסתורי הכביסה, על גגות שירות, בתוך גגות רעפים, במרפסות או באדני חלונות שקיימות בהם אדניות בנויות או שהיונים מקננות בבניין סמוך והן משתמשות בבניין רק כתחנת חנייה.
כמו כן היונים מנצלות לא פעם תוספות בנייה שנבנו באופן חוקי או בלתי חוקי ומקננות על בסיסן, כפי שמתואר בפרק היונים.

יונים בבית המשותף

תפקידו של ועד הבית בלחימה נגד היונים

תפקידו של ועד הבית הוא לארגן את הדיירים לפעילות משותפת מיד כשהוא מזהה פעילות של יונים בבניין, מוקדם ככל הניתן, בכדי לחסוך את ההתמודדות עם נזקי היונים.
על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי הטיפול הטוב ביותר לבעיה, על ועד הבית לבצע סריקה יסודית בבניין במטרה לאתר מוקדי קינון ופעילות סמויים ולקבוע סדרי עדיפויות לטיפול. כאשר העדיפות היא לטפל קודם במוקדי הקינון ורק לאחר מכן בנקודות החנייה.
כמובן שמומלץ להתייעץ עם מדביר המתמחה בהרחקת יונים כדי לבחור את הפתרון הטוב ביותר.

על חתולי רחוב ופרעושים