הדברת פרעושים בחצר

לפני שנתעסק עם הדברת פרעושים בחצר נצטרך להבין איך התקפת פרעושים בחצר בית פרטי או משותף מתפתחת. היא מתפתחת באחת משתי דרכים אפשריות:

הדברת פרעושים בחצר – המלטת חתולים

המלטת גורי חתולים בחצר, בתוך מחסן או במקום מסתור אחר, עשויה להביא להתקפת פרעושים. לפני הדברת פרעושים בחצר, רצוי לנקוט בפעולות הבאות:
1. סדר וניקיון בחצר, שמטרתו למנוע מקומות מסתור לחתולים.
2. מחסנים: רישות חלונות, כולל חלונות מסורגים ואיטום פתחים בקירות.
3. מעקב אחר חתולות שחודרות לתוך מקומות מסתור. יש לבדוק את מקומות המסתור ולנסות לאתר גורים.
4. הרחקת חתולות עם גורים מהחצר בהתאם להנחיות המופיעות בפרק זה.
5. ביצוע פעולות ניטור לפרעושים, בנקודת ההמלטה של החתולה. אם זיהיתם פרעושים, הימנעו מכניסה לאזור הנגוע בפרעושים והזמינו מדביר לריסוס המקום.

הדברת פרעושים בחצר – כלב קשור

כלבים קשורים שאינם מקבלים טיפול שוטף נגד פרעושים מאפשרים לפרעושים לפתח בסביבתם מושבות ענק. הכלב, שאינו מסוגל לברוח, סובל וחייו נמצאים בסכנה. כאשר הכלב חולה כתוצאה מהפרעושים או גרוע מכך לאחר שהכלב מת, הפרעושים מתחילים להתפשט בחצר.
בשני המקרים הללו זיהוי הפרעושים בחצר בדרך כלל קל אם כי מצמרר. כאשר תגיעו לחצר, מאות פרעושים פשוט יקפצו עליכם. בשלב הזה בדרך כלל גם יתחוור לכם שקיימים פרעושים בתוך הבית.

תנאים סביבתיים

לסוג השטח שהפרעושים נמצאים בו יש השפעה מכרעת על כמות הריסוסים ועל הצלחתם. דשא, מרצפות, אספלט, אבנים משתלבות, אדמה, חצץ, קוצים, עלי שלכת, וג'אנק הם דוגמה לדברים שהמדביר צריך להתייחס אליהם כדי לנסות להימנע מריסוס שני או שלישי.
לפרעושים תכונה להתחפר מתחת לפני השטח או להסתתר מתחת לחפצים, ולכן מומלץ לעבוד עם מדביר שנוהג לבצע סיור מקדים לפני הריסוס כדי לנתח את השטח ולתת הנחיות להכנות שיש לבצע לפני הריסוס.

הדברת פרעושים בגינה – חומרים, סוג המרסס, וכמויות לריסוס פרעושים בגינה

כדי לפגוע בפרעושים המסתתרים מתחת לפני השטח על המדביר לרסס כמות חומר הדברה שתצליח לעבור את פני השטח ולהגיע לפרעושים. כמות מעטה מדי של חומר הדברה תרטיב את פני השטח אבל לא תפגע בפרעושים, לדוגמה כמות חומר ההדברה שצריך לרסס על דשא הנה גדולה פי שניים ולעתים אפילו פי שלושה לעומת ריסוס על משטח כורכר שהפרעושים נמצאים בו על פני השטח ולכן על המדביר להיות מנוסה ומצויד במרסס המתאים. מרסס גב מסוגל להוציא כמויות קטנות באופן יחסי של חומר הדברה לכל מטר מרובע לעומת מרסס "דוד", המסוגל להוציא מאות ליטרים באותו שטח נתון. בשטח פתוח יש משמעות רבה לסוג חומר ההדברה שמשתמש בו המדביר, ובדרך כלל לזרחנים אורגניים תהיה יעילות גדולה יותר ביחס לפריטואידים. אך בסופו של דבר רק מבחן התוצאה הוא שיקבע האם המדביר פעל באופן נכון או נכשל.

למה לא כל הפרעושים מתים אחרי הריסוס

הטיפול בפרעושים בחצר מצריך בדרך כלל כמה ריסוסים, וזאת מכמה סיבות:
1. בדרך כלל יש בקיעה של פרעושים נוספים לאחר הריסוס.
2. לא כל הפרעושים נפגעים במהלך הריסוסים, מאחר שחומרי ההדברה פשוט לא מגיעים אליהם.
3. מתרחש אילוח חוזר (הידבקות חוזרות) של החצר מהסביבה הסמוכה, על ידי חתולים וכלבים המסתובבים בשטח.
4. לא בוצעה הכנה מספיקה לפני הריסוס.
5. המדביר לא ריסס עם כמות מספיקה של חומר ביחס לשטח הנתון או שהוא לא השתמש בחומרים המתאימים.

הכנות שיש לבצע לפני ריסוס החצר

על מנת שהטיפול בחצר יצליח במינימום ריסוסים מומלץ לבצע מספר הכנות:
1. יש לאתר מהו הגורם להתקפת הפרעושים – כלב קשור או המלטת חתולים.
2. יש לאתר את האזורים הנגועים בחצר בשיטה הבאה: יש להצטייד במברשת גסה ולהתחיל להתקרב בהליכה אטית לאזור הנגוע. תוך כדי הליכה יש לבדוק את הרגליים. ברגע שמתחלים לקפוץ על רגליכם פרעושים, הפסיקו את ההתקדמות והסירו את הפרעושים מהרגליים באמצעות המברשת. התרחקו מהאזור והתקרבו לאזור הנגוע מכיוון שונה, עד שתזהו שוב פרעושים שקופצים עליכם. המשיכו להתקרב מכיוונים שונים עד שתתחמו את האזור הנגוע בפרעושים.
בצורה זו תצליחו למקד את האזור הנגוע בפרעושים ולמקד את הטיפול באזור זה.
יש להביא בחשבון כי ייתכן שרק חלק מהחצר נגועה בפרעושים או שהחצר שלכם היא חלק מהאזור הנגוע. במקרה זה מומלץ להתארגן עם השכנים או עם הרשות האחראית על השטח על מנת לפתור את הבעיה.
3. יש לגרף עלים, ולקצור את הדשא ואת העשב הגבוה.
4. כאשר הכלב הקשור הוא הגורם להתקפת הפרעושים, יש לקשור אותו במקום אחר ולטפל באזור שהוא היה קשור בו, וכמובן יש לטפל בכלב עצמו.
5. מנעו מעצמכם ומבני המשפחה שלכם מלהיכנס לאזור הנגוע.
6. אם בכל זאת יש צורך להיכנס לאזור הנגוע, עשו זאת כאשר אתם נעולים במגפיים גבוהים, מעל 40 ס"מ.
ביצוע כל ההכנות הנדרשות יקטין את הצורך בריסוסים חוזרים בחצר.

גירוד אדמה או הצפה במים

ניתן לגרד את שכבת האדמה העליונה בשטח הנגוע ולהרחיקה מהחצר. פעולה זו תרחיק את רוב הפרעושים, הביצים, הזחלים והגלמים.
גם הצפת הסביבה הנגועה במים יכולה להועיל. פעולה זו תגרום לרוב הפרעושים ולדרגות הצעירות לטבוע.
לכל אחת מפעולות אלה יתרונות וחסרונות, והן יכולות להתבצע רק בשטחים נגועים קטנים.

מי שנכווה ברותחין….

לעתים בעיית פרעושים גורמת לסובלים ממנה טראומה, הגוררת תגובות חרדה, כאשר התגובה האופיינית היא דרישה מהמדביר לרסס ריסוסים חוזרים, בטענה שיש עדיין פרעושים בבית או בחצר. מובן שלעתים אכן בעיית הפרעושים אינה נפתרת בריסוס הראשון, אך לעתים, אף על פי שכל הפרעושים הושמדו, בעל הבית עדיין מרגיש שהוא נעקץ, והוא דורש מהמדביר לבצע ריסוסים נוספים. גם למדביר וגם ללקוח יש סיבות טובות להימנע מריסוס במקרה זה, והן:
1. גם בריסוס נגד פרעושים בודדים צריך לרסס את כל השטח. פעולה זו עולה כסף.
2. כמות החומר שמשתמשים בו בריסוסים נגד פרעושים גדולה מאוד ואינה מוסיפה ללקוח בריאות.
3. מצב זה גורר תסכול ללקוח ולמדביר גם יחד.
מדביר שצבר ניסיון רב עם פרעושים ידע בדרך כלל לזהות אם יש פרעושים בשטח או שמדובר ב"אפטר שוק".
הדרך להימנע מבעיה זו היא:
1. לפעול אך ורק נגד פרעושים הנראים בעין.
2. לא לרסס בעקבות סימני עקיצות או גירודים שמופיעים על הגוף בשבוע שלאחר הריסוס האחרון, מכיוון שהאלרגיה לעקיצות פרעושים יכולה להימשך או להופיע גם שבוע או יותר לאחר העקיצה האחרונה.