הדברת חפרפרות (חולדים)

חולד (חפרפרת)

החולדים (חפרפרות) הינם יונקים ממשפחת המכרסמים אשר חיים בתוך מחילות תת קרקעיות וניזונים משורשים ופקעות. זוהי חיה סוליטרית, שחיה בבדידות, ורק בעונת הייחום נפגשים הזכר והנקבה למטרת הזדווגות.

תכונות בעייתיות

1. אוכל ואוגר שורשים ופקעות.
2. יוצר תלי אדמה במרכז גינות ומדשאות.
3. פוגע בקווי מים תת קרקעיים אם אלו מפריעים לו לחפור את המחילה.
4. החולד נחשב לחיה תוקפנית, ואם תנסו לתפוס אותו בידיים, הוא ינשוך אתכם בחוזקה.
5. בשל תכונתו של החולד ליצור לעצמו מחסני מזון, היקף הנזק שהוא עשוי לגרום בזמן קצר גדול מאוד.

קיימות כמה שיטות לחימה נגד החולד, חלקן פשוטות מאוד ומצריכות סבלנות ויצר צייד, וחלקן עשויות להיות מסוכנות מאוד, ולכן עליכם לשקול בכובד ראש אם רצונכם להתמודד עם החולד לבד או להזמין מדביר.

כיצד מוצאים מחילה של חפרפרת

החולד חופר את המחילה בתוך האדמה, בעומקים של 20–40 ס"מ. הוא מפנה את האדמה מהמחילה הראשית שהוא חופר, במחילות שיוצאות באלכסון לאחד הצדדים, כך שבפועל המחילה נמצאת באחד הצדדים של קו תלי העפר.

קיימות שלוש שיטות להגיע אל המחילה:

1. יש לפנות את אדמת התל ולחפש את הפתח המחילה במישוש פני האדמה.
2. יש להצטייד בדקר באורך של מטר ולבחור שני תלים. ההנחה היא שבין התלים באחד הצדדים עוברת המחילה. לכן יש ליצור קו דמיוני בין השניים ולהתחיל לדקור את האדמה כל כמה סנטימטרים, לעומק של 40 ס"מ – לרוחב הקו הדמיוני, כחצי מטר לכל צד, עד שבאחת הדקירות תיכנסו למחילה, ותרגישו את הדקר חודר בקלות.
3. מציאת המחילה בעזרת חפירה. כמו בשיטת הדקר, יש לבחור שני תלים, לצייר קו דמיוני ביניהם ולהתחיל לחפור תעלה בעזרת עט חפירה לרוחב קו זה עד לעומק של 40 ס"מ. בשלב כלשהו תגלו את המחילה משני צִדי התעלה.

הטורייה

קחו טורייה והשחיזו את קצה הלהב שלה. עמדו מעל תל ודרכו עליו כדי לסתום את המחילה. הניפו את הטורייה מעל הראש ועמדו בדממה מוחלטת וללא תנועה. בתוך זמן קצר יגיע החולד כדי לתקן את הנזק למחילה, ויתחיל לדחוף אדמה החוצה. ברוב המקרים לא תראו אותו, מאחר שהוא דוחף את האדמה מתוך המחילה כלפי חוץ. הכו בחוזקה עם הטורייה. אם יש לכם מזל ותראו סימני דם על הטורייה, הצלחתם להרוג אותו. אם אין דם, נסו שוב. לשיטת הטורייה כמה יתרונות:

1. השיטה זולה.
2. השיטה חד-משמעית במובן מסוים – צריך להצליח רק פעם אחת.
3. השיטה מאפשרת הימנעות משימוש ברעלים.

חסרונות:

1. צריך ידיים חזקות מאוד.
2. תצטרכו לפנות זמן יקר בלוח הזמנים שלכם – זה עלול לארוך שעות.

מלכודות

ברשתות השיווק ניתן לקנות שני סוגים עיקריים של מלכודות: מלכודות לוכדות ומלכודות הורגות. השימוש במלכודות יעיל באופן חלקי ואינו מומלץ, מכמה סיבות:

1. המלכודות ההורגות מסובכות לתפעול, ובמקרה של תקלת הפעלה הן עשויות לפגוע במשתמש בהן פגיעה קשה.
2. המלכודות שלוכדות את החולד משאירות אתכם בבעיה קשה – מה לעשות אתו, וכאמור החולד נחשב חיה תוקפנית.
3. על מנת להפעיל את המלכודות, צריך למצוא תחילה את המחילה, וזוהי משימה קשה יחסית.

הצפה במים

יעילות השיטה מוגבלת מאוד מכיוון שמדובר ביונק תת–קרקעי. אחת הבעיות הראשונות שהחולד מתמודד אתן היא הצפת מחילות במי הגשמים, ולכן הוא סיגל לעצמו יכולת להתמודד עם המים על ידי בניית סכרים, הפנית המים לתעלות צדדיות, ובריחה. בדרך כלל החולד אינו טובע, אלא בורח מחוץ למחילה, ואז תצטרכו לתפוס אותו ולעשות אחד משני דברים: לשחררו רחוק מהגינה או להרגו. אם לא תתפסו את החולד מיד כשהוא יוצא מהמחילה, הוא יתחיל לחפור מחילה חדשה ויברח חזרה לתוך האדמה בתוך זמן קצר. יש לזכור שהחולד הוא תוקפני כאמור, ועלול לנשוך. לכן יש להתארגן מראש ללכידת החולד או להריגתו.

רעלים

השיטה המקובלת ביותר, והיחידה שמאושרת על ידי המשרד החקלאות, היא שימוש ברעלים מגורענים. מכיוון שההרעלה צריכה להתבצע בתוך המחילה, בתנאים קשים של רטיבות ושל מציאת המחילה, ובהתחשב בעובדה שהחולד אוגר מזון – הרעלת החולד היא משימה שמצריכה ניסיון ורישיון, ובאופן מפתיע לא כל המדבירים ישמחו לקבל את העבודה או יצליחו בה.

שיטת העבודה המקובלת בהרעלה: חשיפת המחילה והחדרת גרגירי רעל או פקעות מורעלות אל תוך המחילה. לאחר החדרת הרעלים יש לאטום את הפתח, מכיוון שאם הפתח יישאר פתוח, יאטום החולד את החור מיד כאשר ירגיש את זרימת האוויר אל תוך המחילה, והרעל יתלכלך בבוץ, דבר שימנע מהחולד לאכול אותו. חיסרון נוסף בשימוש ברעלים הוא שהחולד נוהג לאגור מזון, ובהחלט ייתכן מצב שבו החולד יאחסן את הרעל באחד ממחסניו יחד עם פקעות אחרות מהגינה שלכם, דבר שיעכב כמובן את ההרעלה.

גזים

השימוש בגלולות גז פוספין להריגת חפרפרות הוא מסוכן מאוד ואסור על ידי המשרד לאיכות הסביבה. אחת הסיבות העיקריות שבגללן גלולת הפוספין מסוכנת מאוד לשימוש היא שגז מתחיל להשתחרר מהגלולות מיד כשהוא נחשף ללחות. בדרך כלל באדמה בסביבת מחילת החולד יש לחות גבוהה. לכן הגז מתחיל להשתחרר באופן מיידי והוא עלול לפגוע במשתמש.

הצלחת הטיפול

האינדיקציה להצלחת הטיפול היא שהחולד לא משקם את התלים שנהרסו במהלך הטיפול.

אחריות

האחריות הנכונה היא למשך פרק זמן סביר, רק לגבי התלים שנהרסו ולא שוקמו. אם אחרי כמה שבועות נבנו בחצר תלים חדשים, כנראה מדובר בחולד חדש שחדר לחצר. מכיוון שבחלק מהמקרים ישתמש המדביר ברעל מסוג אנטי קואגלט, אשר פעולתו מושהית כידוע, האינדיקציה האמִתית להצלחת הטיפול יכולה להתקבל רק לאחר 15 יום.

בטיחות

החולד נחשב למזיק חקלאי, ובמהלך השנים הומצאו שיטות רבות ומגוונות להדברתו על ידי החקלאים, המוכנים לפעול בכל דרך כדי להציל את יבולם. חלק משיטות ההדברה מסוכנות למדביר לא פחות מאשר לחולד, וחלקן אינן חוקיות. יחד עם החולד מגיעות מהשדה לגינה הביתית גם חלק משיטות ההדברה שלא עומדות בשום קריטריון בטיחותי ועשויות לגרום לאסונות. לעולם אל תקשיבו לעצתו של חקלאי ואל תיקחו ממנו חומרי הדברה מכל סוג שהוא להדברת חולדים, מכיוון שאתם עלולים להיפגע מחומרי ההדברה החקלאיים במהלך העבודה או בעת אחסון שאריות חומרי ההדברה עד להתקפה הבאה. הזמינו מדביר.